בעל עסק, האם אתה מפר את זכויות היוצרים של מדונה?

סוגיות בזכות הביצוע הפומבי בישראל

עו"ד שרון כהן

דיני זכויות היוצרים במדינת ישראל, מתפתחים בקצב מדהים. מבלי שרבים נותנים דעתם על כך, ניראה כי דינים אלה התרחבו לאין שיעור, והם תופסים מקום נרחב בחיינו, ובוודאי בחייהם של בעלי בתי עסק שיש בהם אופי של קבלת קהל, כגון בתי קפה, מסעדות, ואפילו מספרות המשמיעות מוסיקה תמימה להנאת עובדי המקום.

דיני זכויות היוצרים בישראל-

במדינת ישראל, דיני זכויות היוצרים מעוגנים בחקיקה ישנה שמקורה בימי המנדט הבריטי בתחילת המאה שעברה, כאשר דינים אלה הותאמו בצורה זו או אחרת באמצעות הפסיקה והחוק לתקופתנו.

לאחרונה, מונחת הצעת חוק חדשה שעוסקת בתחום זה, אולם לענייננו העיקרון של זכות הביצוע הפומבי- נשמר, אם כי לראשונה מוסדרת סוגית מקור ההשמעה, קרי, האם הוא חוקי או פיראטי.

על פי דיני זכויות היוצרים, ליוצר זכות קניין ביצירתו. היצירות הן משלוש קבוצות עיקריות: יצירות מוסיקאליות, דרמטיות וספרותיות. כחלק מזכות היוצר ביצירתו, עומדות ליוצר מגוון זכויות המוקנות לו על יצירתו כגון הזכות הבלעדית להעתיק היצירה, להפיק יצירות נגזרות, לפרסמה ולהפיצה.

במאמר זה אתמקד בזכותו של היוצר להתיר או לאסור ביצוע יצירתו בפומבי בפני הציבור.

מטעמי יעילות, בעלי זכויות היוצרים התאגדו בתאגידים לניהול זכויותיהם, כאשר עיקר הניהול נעשה דווקא בזכות הביצוע הפומבי. בין תאגידים אלה בולט "אקו"ם" המרכז את עיקר היצירות המושמעות בישראל, ואף תאגיד זה הוכר על ידי בית הדין להגבלים עסקיים כמונופול, ולכן נתון לפיקוח על פי חוק ההגבלים העסקיים.

הפסיקה בעניין זה חילקה את הזכות לשניים: 1. הביצוע 2. הפומביות.

הביצוע- רכיב זה נדון בפסיקה בכמה פסקי דין חשובים, כגון בפרשת ערוצי זהב, ובפרשת מלון דבורה, שם נקבע כי הפעלת טלויזיה בלובי של בית מלון מהווה ביצוע של יצירות משודרות.

מנגד, בפרשת קיבוץ הסוללים, נקבע כי מקלטי טלויזיה המצויים בחדרי האירוח, אינם מהווים ביצוע הואיל ובית המלון לא ביצע פעולה אקטיבית לביצועם.

ברם, ניראה כי המרכיב השני, ה"פומביות", הוא הרכיב החשוב והבעייתי ביותר:

לעניין זה, פסק דין חשוב ביותר מפי כבוד השופט עדיאל בפרשת הממונה על ההגבלים העסקיים קבע מספר שיקולים שיש להתחשב בהם: הפגיעה בערכה של זכות המונופולין ; הרווח הצומח למבצע וכן האינטרס הציבורי להינות מן היצירה ולהופכה נגישה לציבור. מכאן, כי שאלה חשובה ביותר הינה האם הביצוע הוא פרטי או מעין פרטי.

לסיכום המבחנים בראי הפסיקה -

אופי הקהל בפניו מבוצעת היצירה, האם זהו קהל אקראי, או שמא ציבור מוגדר כגון חוג מכרים.

מבחן מקום הביצוע- האם הקהל יכול להיכנס בשערי המקום ללא הבחנה?

מבחן האקטיביות- האם מי שמבצע במקום העסק עושה פעולה אקטיבית כלשהי להשמעת היצירות או שמא הוא רק מספק הציוד להשמעה?

התועלת הכלכלית- מהי התועלת הצומחת לבית העסק.

האינטרס הציבורי להנות מן היצירה.

כפי שניראה לעיל, הפסיקה דנה רבות בעניין, אולם כאשר נעשה ניסיון לקבוע הלכה למעשה כלל ודאי לבעלי העסקים, אנו בבעייה.

דוגמאות לחידוד הסוגיה -

ניקח למשל מקרה שבו בעל בית קפה או מסעדה מחליטים לשדר ברקע מוסיקה ממקלט הרדיו. האם זוהי הפרתה של זכות הביצוע הפומבי? הרי, ברור שאילו הדוגמא היתה פאב או דיסקוטק, רבים היו נוטים לומר כי המוסיקה הינה חלק חשוב בעסק ואלמלא המוסיקה העסק היה משנה את צורתו לחלוטין. אך מה לגבי בית קפה שכונתי? האם המוסיקה המושמעת ברקע תהיה כל כך מהותית שבהיעדרה העסק ישנה צורתו?. כדי להקשות ולא בכדי, ניקח דוגמא קיצונית יותר: בעלת מספרה אשר משמיעה ברקע מוסיקה מן הרדיו, אשר הלקוחות הממתינים שומעים המוסיקה. האם זוהי הפרת זכות הביצוע הפומבי הדורשת תשלום תמלוגים לאקו"ם? כפי שיבואר התשובה אינה פשוטה והיא בעייתית ביותר.

בתי המשפט לרבות בערכאות הנמוכות, חייבו בעלי עסקים רבים כגון מסעדות ובתי קפה במתן פיצוי בגין ביצוע פומבי של יצירות.

בפסיקה של בית משפט השלום בתל אביב, נדון מקרה של מספרה קטנה בתל אביב אשר חוייבה לשלם פיצוי לאקו"ם הואיל והשמיעה רדיו במספרה. טענותיה כי הדבר נעשה להנאתה האישית שלה ושל בתה, וכן כי המדובר במקום שכונתי- לא הועילו, ובית המשפט קבע כי נסיבות ההשמעה ענו על תנאי הפומביות.

מנגד, בתביעה כנגד חברת הנסיעות "דן" בגין השמעה של יצירות במספר קוי נסיעה, קבע בית המשפט שציבור הנוסעים אינו קהל היעד להשמעה.

דוגמאות אלה רק נועדו להמחיש עד כמה זכויות הביצוע הפומבי יכולות לגעת בכל בית עסק, בין אם הוא בית קפה, מסעדה, ובין אם הוא מספרה שכונתית או משרד שנכנס בשעריו ציבור זה או אחר.

לרבים ניראה כי דיני זכויות היוצרים שלרבים נראים כעיסוק בעניינים משפטיים תיאורטיים, התרחבו והתפשטו אל עבר גבולות לא מוגדרים, המקשים על בעלי עסקים לבחון צעדיהם, ולנתח השאלה האם על העסק לשלם תמלוגים כלשהם.

פתרונות אפשריים והבהרות לנושא-

מראש- בית העסק יכול לפנות ל"אקו"ם" או לגוף הרלוונטי, על מנת להגיע להסדר תשלום תמלוגים בטרם "אקו"ם" תגיע לבית העסק ותתבע אותו. כמובן שראוי לפני כן להיעזר ביעוץ משפטי ראוי, כדי לבחון כדאיות צעד זה.

בדיעבד- ניהול תביעה בדיני זכויות יוצרים ככל תביעה דורשת את ניהולה בבית המשפט, כאשר לתובעת שהיא לרוב "אקו"ם", יש היכולת על פי החוק לתבוע בעל העסק בפיצוי ללא הוכחת נזק, ולכן ראוי כי בעל בית העסק יתן דעתו לסוגיה מראש, ואם למצער בעל העסק כבר נפגע ונתבע- עליו להיעזר ביעוץ משפטי ראוי המתמקד בדיני זכויות היוצרים.

הכותב הינו עורך דין ומגשר ממשרד שרון כהן ושות', העוסק בתחום המשפט האזרחי – מסחרי, וכן בקניין רוחני לרבות דיני זכויות יוצרים.

ניתן ליצור קשר עם הכותב באמצעות אתר הבית : www.sc-lawoffice.com

אין לראות האמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.