סוגיות ברשלנות רפואית-
עו"ד שרון כהן
סוגיית הרשלנות הרפואית התפתחה רבות בשנים האחרונות, כחלק מהתפתחות רחבה בתחום רשלנות בעלי מקצוע במקצועות החופשיים כגון עורכי דין, רואי חשבון וכו'. הדבר נובע בין היתר ממגמה כללית של משפטיזציה בתחומים רבים בחיינו מחד, וממודעות הולכת וגדלה של בעלי המקצוע ובעיקר של המטופלים אשר המידע נגיש וזמין לכל דורש מאידך. ההנחה הינה כי "אין פרות קדושות", ולמעשה- כי כל נושא וכל אדם נתונים לביקורת משפטית, באמות המידה המקובלות.
מעל לכל, ניראה כי המדובר בנושא הנוגע לכל אדם, כחלק מן המודעות הבריאותית ההולכת וגדלה במדינות המפותחות.
סוגיית הרשלנות הרפואית, כמו כל נושא משפטי אחר, נכנסת תחת מעטה משפטי, שהיריעה קצרה מלהכיל את כולו, לכן אגע במספר נושאים בולטים:
זכויותיו הבסיסיות של החולה-
לכל חולה זכויות בסיסיות מוקנות המעוגנות בחוק זכויות החולה, כגון הזכות האלמנטרית של קבלת טיפול רפואי נאות מבחינת היחס האנושי ובעיקר ברמה הרפואית, הנהוגה בסטנדרט מערכת הבריאות הישראלית.
לכל חולה הזכות לקבל חוות דעת נוספת, לרבות מידע על מי שאמון על טיפולו הרפואי.
כמובן שלחולה ככלל הזכות לקבל את תיקו האישי. יצויין, כי תיקו הרפואי של אדם הוא סודי אלא אם ויתר החולה על סודיות זו.
אחת מן הזכויות הבסיסיות החשובות הינה הסכמת המטופל לטיפול הרפואי. רופא על פי החוק, למעט במצבי חירום, חייב לקבל הסכמת המטופל לטיפול בו. ההסכמה צריכה להיות הסכמה במלוא מובן המילה. דהיינו, הסכמה על מהות הטיפול, על סיכויי הצלחת הטיפול, כאשר אין להסתמך על הסבר כבדרך אגב או כאשר המטופל איננו מבין כראוי הסברי הרופא.
טופס ההסכמה לטיפול שניתן למטופלים צריך להינתן זמן סביר מראש כדי שהמטופלים יבינו על מה בדיוק הם חותמים ואת משמעות חתימתם.
העילות לתביעה משפטית-
העילות יכולות לבוא בעקבות טיפולים רפואיים בתחומים רבים ומגוונים, ולמעשה בכל תחום רפואי בו נידרשה או נעשתה התערבות רפואית. בשלל מקרים אלה יכולה לבוא בחשבון כל פעולת ניתוח שבוצעה, אבחון מחלות על ידי מומחים, אבחון רופאי המשפחה, מתן תרופות וכדומה.
ניתוחים פלסטיים-
בשנים האחרונות החל גל נרחב של תביעות רשלנות רפואית בתחום הניתוחים הפלסטיים-קוסמטיים. בתי המשפט נוקטים בגישה מחמירה בנושאים אלה, הואיל והמדובר בניתוחים שלרוב אינם מחוייבי המציאות, כאלו אשר נועדו להצלת חיים. לכן, הרופאים המבצעים טיפולים אלה נידרשים לעיתים לסטנדרטים גבוהים יותר מן המקובל.
נושא זה מקבל משנה חשיבות לאור הפרסומים הרבים שנעשים באמצעי התקשורת לגבי אותם מכוני קוסמטיקה שונים ומשונים המפרסמים מגוון טיפולים כמו ניתוחי לייזר בעיניים, הסרת שיער וכו'.
ניראה כי תחום זה הפך לפרוץ, והמבצעים טיפולים אלה לא תמיד יוגדרו כ"מומחים" בתחום. ועל כן, בטרם הטיפול- מומלץ לבחון היטב מומחיות מכונים אלה. ובדיעבד- ראוי לוודא כי הטיפולים נעשו בסטנדרט הרפואי המקובל, אחרת למטופלים יכולה להיות עילה לתביעת רשלנות מקצועית.
ביסוס תיק משפטי-
ביסוס תיק משפטי בעילת רשלנות יכול להיעשות בשלל מקרים כגון: כאשר הרופא טעה בשיקול הדעת או איבחן באופן שגוי מחלת מטופל, ביצוע פעולה רפואית מבלי שהוסברו לחולה מלוא הסיכונים (גם כאשר הטיפול צלח לבסוף), וכמובן כאשר הטיפול הרפואי כשל.
לעניין זה יש להבהיר- לא כל טיפול שלא צלח למצער יגרור עילה לתביעת רשלנות. שכן, על פי הפסיקה, המבחן ייבדק על פי אמות המידה של "הרופא הסביר". דהיינו, כאשר רופא סטה, הן במעשה והן במחדל מן המקובל ניתן יהיה בתנאים המתאימים לבסס עילת תביעה ברשלנות.
ולכן, רופא שטיפל והעניק ממיטב כישוריו למטופל, תוך עמידה בסטנדרט רפואי סביר-יכול להיות מוגן מפני תביעה שכזו, ומכאן החשיבות הגדולה של הבחינה הראשונית בניהול תיק משפטי מסוג זה.
ניהול תביעה משפטית-
סוגיית הרשלנות הרפואית מצריכה מיומנות והכרת המסגרת המשפטית של דיני הרשלנות בכלל, ודיני הרשלנות הרפואית בפרט. כמובן שעל המטופל החפץ לבחון תביעה אפשרית, להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום, ולהיות מלווה במומחה רפואי שייתן חוות דעתו על הטיפול שנעשה.
כמו כל תביעה משפטית על המטופל להוכיח את ההתנהגות שלכאורה יוצרת את הרשלנות, וכן להוכיח את נזקו. במקרים מסויימים, כאשר הנזק ברור, אולם העובדות פחות ברורות, מכיוון שלא תמיד המטופל יכול להעיד על העובדות המדוייקות שיוצרות את עילת תביעה- יכול בית המשפט על פי החוק להורות על היפוך נטל הראיה. כלומר- במקום שהמטופל יוכיח את טענתו ואת נזקו, הרופא הוא שייצטרך להוכיח שלא התרשל.
בכל מקרה של מטופל המעוניין לבחון מידת התאמת המקרה לעילה משפטית- ראוי כי ייבחן וייעזר בייעוץ משפטי ראוי כדי לבחון מידת יכולתו לבסס עילת תביעה וניהולה באופן מקצועי, וכן כדי שיימנע מהוצאות משפטיות מיותרות. ומעל לכל- בריאות טובה לכולם.
הכותב הינו עורך דין ומגשר ממשרד שרון כהן ושות'-משרד עורכי דין ומגשר, העוסק בתחום המשפט האזרחי – מסחרי, ודיני הנזיקין.
אין לראות במאמר זה משום ייעוץ משפטי כלשהו, או כתחליף לייעוץ משפטי.