סוגיות בענייני ההגנות המוחלטות בדיני לשון הרע
עו"ד שרון כהן
לצד הגדרותיו של חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, קיימות הגנות שבהתקיים נסיבותיהן- תהיה הגנה מפני עוולת לשון הרע.
סעיף מרכזי בהגנות לחוק שבו אתמקד הוא סעיף 13(5) אשר נמנה על ההגנות הקרויות "פרסומים מותרים", ואשר נהוג לכנותן כהגנות המוחלטות:
"13. לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי-
(5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או
אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין - שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך
כדי דיון בפניהם, או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של
בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור.(ההדגשות אינן במקור).
סעיף זה מעניק הגנה חשובה ביותר, בלעדיה חיי המתדיינים ובאי כוחם ברשויות מוסמכות כגון בתי המשפט, היו בלתי נסבלים.
בקצרה, הסעיף מסדיר מצבים שכיחים שבהם מתקיימים דיונים בפני רשויות מוסמכות על פי חוק. לענייננו, אתמקד במקרה המרכזי של דיונים הנערכים בבתי המשפט, כאשר תוך כדי הדיון באים המתדיינים או באי כוחם בדין ודברים, שאלמלא הגנה זו, יכלו לשמש עילה לתביעת לשון הרע.
ודוק. המחוקק לא הגביל האמור בחוק לעניינים הנחוצים או דרושים לצורך הדיון. מכאן, כי אין הגבלה ממשית על היקפו של הביטוי הפוגע, ובלבד שנאמר "תוך כדי דיון".
המחוקק יכל היה לקבוע שתי מגבלות אפשריות. האחת, כאשר הביטוי נאמר תוך כדי דיון. השנייה, כאשר הדברים הנאמרים לצורך הדיון.
כבר אקדים המאוחר ואומר כי בהצעת החוק המקורית שני יסודות אלה הופיעו והוספה הפסקה "ולצורך הדיון ובהקשר אתו". דא עקא, כי לאור גלי ביקורת שהוטחו בהצעה זו, הושמטו מילים אלו.
לאור השמטת רכיב זה, ניתן היה לסבור כי רכיב "תוך כדי דיון", יצומצם. אך ההיפך הוא הנכון. פסיקות בתי המשפט הרחיבו רכיב זה, עד שהפכו הגנה זו להגנה שנהוג לכנותה כהגנה מוחלטת ולא בכדי.
ולעניין זה ראוי לציין פסק דינו המנחה של כבוד השופט ברנזון בע"פ 634/73, שלמה זיידמן נ' מדינת ישראל, פ"מ כח(2) 620, לפיו:
"......האסמכתאות מראות שהחיסוי משתרע על כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה..".(הדגשות אינן מקור).
כהמחשה לפסיקה מנחה זו ולפירוש המרחיב שמעניקה הפסיקה להגנה זו, אביא כדוגמא מקרה שנדון בבית משפט השלום בפני כבוד השופטת מארק-הורנצ'יק בת.א. 22537/05. במקרה זה הוגשה תביעה אישית גם כנגד עורך הדין אשר ייצג את פרודתו של התובע. בין יתר טענות התובע, נטען כי במהלך בקשה לקבלת צו עיכוב יציאה מן הארץ, נכתבו דברים בוטים כנגדו, שכללו תיאורים מביכים בדבר פעילותו המינית לכאורה.
במקרה זה לא היה חולק כי הדברים נאמרו "תוך כדי דיון", הואיל ומדובר בדברים שנכתבו בבקשה לקבלת צו עיכוב יציאה מן הארץ. ברם, עולה השאלה, עד כמה הדברים שנאמרו באותו המקרה אכן היו נידרשים, והאם האינטרס הציבורי הגשים יעדו, כאשר דברים קשים נאמרים בכסות הגנה זו.
פסק דין זה מעלה שאלה מעניינת נוספת שהפסיקה כמעט ולא דנה בו בדבר אחריותו האישית עורך הדין, הואיל ובמקרה זה הוגשה התביעה גם כנגד עורך הדין עצמו, המייצג. ובעניין זה אומרת כבוד השופטת המלומדת:
" עורכי הדין הפועלים בשמם של המתדיינים, נסמכים על מצגיהם ותיאוריהם העובדתיים, ועליה הם סומכים טענותיהם המשפטיות. חיוב המבקש בעוולת לשון הרע במקרה זה תוביל למצב בלתי נסבל, שבו עורכי דין המייצגים בעלי דין בערכאות שיפוטיות יוטלו עליהם חובות בדיקה בדבר אמיתות תוכן דבריהם באופן בלתי סביר וראוי".
עמדה זו הינה ראויה וחשובה. ככל שמדובר במייצגים יש ליתן הגנה רחבה ככל הניתן על מנת שאינטרס חיוני של ניהול משפט בחופשיות יתקיים, קל וחומר כאשר עורכי הדין ניזונים ממידע שמסופק על ידי לקוחותיהם, שכן המידע לא מצוי בשליטתם.
יחד עם זאת, סבורני כי ככלת הכל, לא ראוי ליתן לבעלי הדין עצמם בניגוד לעורכי הדין, חיסיון מוחלט לכל אמירה פוגעת ומעליבה, אשר איננה קשורה מהותית לדיון.
למעשה מדובר במצב אבסורד. אילו הביטויים הפוגעים היו נאמרים שלא במסגרת דיון משפטי, ובהקשר זה דיון משפטי במובנו הרחב כפי שהפסיקה פירשה, הרי שהפוגע היה עלול להיות מחוייב בלשון הרע. ברם יוצא איפוא כי דווקא בית המשפט בפניו בא הנפגע לתבוע עלבונו, הוא הנותן את הגושפנקא החוקית בעל כורחו לביטויים מעליבים, שאלמלא היו נאמרים בפניו – לא היו חוסים תחת ההגנה.
לצד פרשנות מרחיבה זו, אין בחוק מנגנון בולם או מצמצם להגנה רחבה זו, הואיל ותחת הגנת החוק עלולים בעלי דין ואף באי כוחם לשחרר חרצובות לשונם והכל תחת אמתלה של "הגנות על פי דין".
על דיכוטומיה זו הצביע כבוד השופט שטרוזמן, בפסק דין חשוב בע"פ (ת"א) 546/92 רפ דורון נ' טליה טריינין-גורן, כהיא לשינא:
"לדעתי, הפרשנות המרחיבה של הלכה זו, לפיה כל אמירה בין בעלי-דין ובאי-כוחם במהלך דיון משפטי ביניהם מוגנת בצל החיסוי האמור, הינה מרחיקת לכת וחורגת עד מאוד מלשונו של הסעיף...".
עמדת כבוד השופט שטורזמן שלעיל ראויה ומבורכת בעיני, וזאת משלושה היבטים.
א. ניהול משפט יעיל ואיכותי על הגרעין העובדתי שבאמת במחלוקת
על פי עקרון זה, על בתי המשפט לדרוש כי הדברים שיאמרו בפניו יהיו העובדות והטענות המשפטיות הרלוונטיות. כאשר בעלי דין בוחרים לטעון בכתבי טענותיהם באופן מעליב כנגד בעל דין שכנגד, ללא קשר להליך המשפטי, הרי שבמצב זה בתי המשפט מקבלים מידע רב מדיי המקשה להכריע בשאלות החשובות ביותר למשפט.
ב. תכלית החוק –
תכליתה העיקרית של ההגנה הינה להתיר מגבלות ככל הניתן על ההליך השיפוטי ובקשר אליו. דא עקא, שהפירוש המוענק לחוק אינו משרת תכלית זו באופן הולם. התרת חרצובות לשון המתדיינים "תוך כדי דיון" יוצרת בקרב בעלי הדין תחושת מועקה שבה יעמדו חסרי אונים מול השתלחות בעל דין בבעל דין אחר. יש להאיר את אור הזרקורים לעבר ניהול דיון בצורה מכובדת ובתום לב. ניהול הליך באופן לא הולם ומשתלח אינו משרת תכלית החקיקה בהקשר זה.
ג. שיקולי מדיניות- שמירת אמון הציבור בבתי המשפט.
אין זה סוד כי אמון הציבור במערכות המדינה השונות הולך ונשחק, בלשון עדינה. עם זאת, מגמות חמורות ביותר מלמדות כי אמון הציבור במערכת המשפט-נשחק. ולכן, אין להוסיף למצב זה גם את האפשרות להתבטא שלא בכבוד במסגרת הדיונים המשפטיים בפני בתי המשפט.
אמנם לבתי המשפט כלים משפטיים להתמודד עם תופעות אלו, כגון פקודת ביזיון בית המשפט, אך נעשה בו שימוש ביד קמוצה.
ההיבט החינוכי.
אין חולק כי התנהלות בבתי המשפט כמו בכל רשות מוסמכת, עליה להתנהל בחופשיות ללא מורא ופחד. יחד עם זאת, להתנהלות זו, במיוחד בפני בתי המשפט, הערך החינוכי הוא חשוב ביותר. כאשר מבקשים לחנך הציבור לנהוג בכבוד אל המערכות המייצגות את שלטון החוק, ובתי המשפט בראשן, ראוי לדרוש כי המאבקים המשפטיים יהיו מכובדים.
לאור האמור לעיל, סבורני כי ראוי לשקול כי רכיב הצורך יוחזר לחוק תוך קביעת מנגנונים בולמים.
כמובן שמטבע תביעות לשון הרע בתי המשפט נחשפים לביטויים פוגעים ומעליבים, שכן אלמלא אלה, התביעות לא היו מוגשות. ברם, חשוב להדגיש כי האמור בהגנה זו לא נוגע בהכרח לתביעות על פי דיני לשון הרע, שכן ההגנה חלה על כל הדיונים שנעשים במסגרת דיון אצל רשות שיפוטית בכל נושא ועניין.
הכותב הינו עורך דין ומגשר ממשרד שרון כהן ושות', העוסק בתחום המשפט האזרחי– מסחרי, וכן בדיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני זכויות יוצרים.
ניתן ליצור קשר עם הכותב באמצעות אתר הבית : www.sc-lawoffice.com
אין לראות האמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.